פסק-דין בתיק ת"א 1028-03

1.      לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל רשלנותם של הנתבעים 3 (להלן: "ד"ר שפינקו") ו-4 (להלן: "ד"ר עיני"), שהינם רופאי שיניים שטיפלו בה, עת שהועסקו על-ידי הנתבעת 1 - חברה פרטית המפעילה בשיתוף עם הנתבעת 2 רשת מרפאות שיניים פרטיות.

טענות הצדדים

טענות התובעת כלפי הנתבעים 1-3

2.      לטענת התובעת, ביום 3/1/96 היא פנתה למרפאה שבבעלות הנתבעת 1 עקב כאבים בשן האחורית העליונה מימין (שן 15). התובעת נבדקה על-ידי ד"ר שפינקו אשר מסר לה כי היא סובלת משחיקת שיניים בלסת העליונה  ולפיכך, עליה לבצע טיפולי שיניים נרחבים הכוללים, בין היתר, טיפולי שרש, מבנים וכתרים ב-7 השיניים הקדמיות בלסת העליונה.

3.      לטענתה, היא החלה בטיפול לפי התכנית שנערכה על-ידי ד"ר שפינקו, במסגרתה בוצעו בשיניה מספר טיפולי שרש, מספר סתימות, כמו גם השחזת השיניים הקדמיות כהכנה לביצוע כתרים. בשלב זה, נמסר לתובעת על-ידי ד"ר שפינקו במפתיע, כי לא ניתן לבצע כתרים כמתוכנן וזאת מאחר והיא סובלת ממנשך  קצר ו"חוסר גובה" של כ-2-3 מ"מ ולפיכך, עליה לבצע טיפול אורתודונטי, על מנת שניתן יהא להמשיך בתכנית ולהרכיב את הכתרים. בלית ברירה לשיטת התובעת, היא פנתה לד"ר עיני, אליו הופנתה ע"י ד"ר שפינקו, ובוצע בפיה טיפול אורתודונטי, במשך כשנתיים ומחצה.

4.      עוד טוענת התובעת כי בספטמבר 1998 , בתום הטיפול האורתודונטי, שבה לד"ר שפינקו, שלאחר הבדיקה מסר לה כי לא ניתן להרכיב את הכתרים, מאחר והטיפול האורתודונטי כשל וכעת חסרים בפיה 5 מ"מ גובה. עוד מסר לה ד"ר שפינקו כי עליה לבצע ניתוח חניכיים להארכת כותרות שיניים ורק לאחר מכן, ניתן יהא להרכיב את הכתרים. בשלב זה, הפסיקה התובעת את הטיפול אצל ד"ר שפינקו, כאשר היא נדרשה לתשלום נוסף עבור ניתוח החניכיים. 

5.      במרס 1999 פנתה התובעת, לטענתה, לקבלת טיפול רפואי אצל ד"ר אמינוב. במסגרת טיפול זה, בוצעו בשיניה מספר סתימות, מבנים, עקירות וטיפולי שרש. משהופנתה התובעת לטכנאי שיניים לצורך התאמת צבע לכתרים, התברר לה כי עקב מצבה הקשה, לא ניתן כלל להרכיב כתרים ולפיכך טיפול זה הופסק אף הוא.

6.      לטענת התובעת, בין השנים 2002-2005 היא עברה טיפולי שיניים במסגרת בי"ח הדסה, אשר הופסקו בשל מצבה הכלכלי הקשה. בשנת 2005 היא נבדקה על-ידי ד"ר נעם שוורץ, רופא בקרבת מקום מגוריה, אשר הכין עבורה תכנית טיפול.

7.      עוד טוענת התובעת, כי ביום 17/2/06 היא אושפזה בבי"ח "ברזילי" עקב נפיחות בלסת העליונה ואסימטריה בפנים. עם שחרורה, ביקשה התובעת להמשיך את הטיפול אצל ד"ר שוורץ אך זה מסר לה כי בשל מצבה הקשה, אינו יכול לקבל על עצמו את הטיפול בה.

8.      ביום 4/5/06 נבדקה התובעת על-ידי ד"ר תגרי לצורך בדיקת אפשרויות לטיפול. התובעת לא החלה בטיפול שהוצע לה בשל אי יכולתה לשאת בעלויותיו.

9.      אין מחלוקת בין הצדדים כי תיקה הרפואי של התובעת אצל הנתבעת 1 אבד. לטענת הנתבעים 1-3, התיק נמסר לד"ר שבח בסיסט ז"ל, על מנת לנסות לגשר בין הצדדים, ומשנפטר ד"ר בסיסט, לא נמצא התיק.

10. לטענת התובעת, בהיעדר תיק רפואי, לא ניתן ללמוד כיום מה היה מצב פיה בטרם החלה בטיפול, אילו טיפולים נעשו לה, אילו הסברים ניתנו וכד'. לא זו אף זו, טוענת התובעת כי בשל היעדר רישום רפואי ראוי, אף לא ניתן לדעת כיום מהו הטיפול לו הייתה זקוקה מבחינה רפואית, להבדיל מהבחינה האסתטית. אי לכך, טוענת התובעת , כי היעדר רישום רפואי מהווה כשלעצמו רשלנות מצד הנתבעים 1-3 ובנוסף, אף מעביר לכתפיהם את נטל הראיה להוכיח, כי פעלו כשורה ולא התרשלו כלפיה. בנוסף, טוענת התובעת כי בהיעדר רישום רפואי, יש לקבל את גרסתה העובדתית במלואה.

11. מוסיפה התובעת וטוענת, כי בהיעדר רישום רפואי אצל ד"ר שפינקו, לא ניתן לדעת כיום מהם השיקולים שהביאוהו להציע תכנית טיפול רחבה ביותר, הכוללת טיפולי שרש, מבנים וכתרים והאם היה הצדק רפואי להצעת תכנית זו, שעה שהתובעת פנתה לד"ר שפינקו עם תלונה בנוגע לכאב בשן אחת. אי לכך, טוענת התובעת כי הטיפול שהוצע, לא היה נחוץ מבחינה רפואית אלא הוצע מסיבות אסתטיות -אלקטיביות בלבד. היא טוענת שד"ר שפינקו הוא ששכנע אותה לבצע את הטיפול הנרחב.

12. עוד טוענת התובעת כי ד"ר שפינקו מסר לה, כי במידה ולא תבצע כתרים בשיניים העליונות הקדמיות, תיגרם להן שחיקה וזאת מאחר ולתובעת מבנה פה שבו הלסת העליונה נוטה פנימה והלסת התחתונה בולטת באופן יחסי החוצה, כך שהשיניים התחתונות פוגעות בחלק הפנימי של השיניים הקדמיות העליונות וגורמות לשחיקתן, מבנה פה הודיע בשפה המקצועית כי 2 class 2 division (להלן: " 2 class div"). לטענת התובעת, מצב הלסתות לא הצדיק, מבחינה רפואית, את הטיפול שהוצע על-ידי ד"ר שפינקו, לרבות הניסיון להרכיב כתרים  בשיניה הקדמיות העליונות. כל הטיפול המורכב והיקר הוצע לה ובוצע על-ידי הד"ר רק מסיבות אסתטיות.

13. לא זו אף זו, טוענת התובעת כי גם אם ד"ר שפינקו בחר לבצע כתרים בשיניה העליונות הקדמיות, הרי שלא הייתה כל הצדקה לבצע בשיניים אלו טיפולי שרש.

14. בנוסף, טוענת התובעת כי הסכמתה לביצוע טיפולי שרש אלקטיביים והכתרים בשיניה, לא הייתה הסכמה מדעת וזאת מאחר ולא הוסברו לה המשמעויות הכלכליות והרפואיות של ביצוע הטיפולים האלקטיביים. לטענתה, היא לא הייתה מעוניינת בביצוע טיפול בהיקף כה רחב והסכימה לביצועו אך ורק בשל המצג שהציג בפניה ד"ר שפינקו, לפיו קיים צורך רפואי בביצועו מאחר ואם לא תטופל עכשיו , יקשה הדבר על הטיפול בעתיד. לטענת התובעת , לו היה ד"ר שפינקו מספק הסבר נאות לעניין המשמעויות הכלכליות והרפואיות של הטיפולים, לא הייתה מסכימה לביצועם.

15. לא זו אף זו, התובעת טוענת כי תכנית הטיפול המקורית שנערכה על-ידי ד"ר שפינקו אינה מתאימה לה ומבוססת על אבחנה שגויה. לטענתה, ד"ר שפינקו לא איבחן בחוסר גובה בשיניה בעת עריכת תכנית הטיפול ורק לאחר שבוצעו בשיניה טיפולי שרש והשחזות, איבחן ד"ר שפינקו בצורך לכלול בתכנית גם את הטיפול האורתודונטי. לא זו אף זו, טוענת התובעת כי הטיפול האורתודונטי צריך היה להתבצע בשיניה בטרם ביצוע טיפולי שרש ולא לאחריהם. במילים אחרות, טוענת התובעת כי ד"ר שפינקו כשל באבחנת מצבה, עת ערך תכנית טיפולים ולא הבחין בחוסר גובה ובצורך לבצע טיפולי אורתודונטי בטרם ביצוע טיפול שרש והשחזות בשיניה. במידה והיה עושה כן, הייתה לתובעת האפשרות לשקול ולהחליט האם היא מוכנה ליטול על עצמה טיפול ארוך ומורכב, הכולל גם טיפול אורתודונטי.

16. עוד טוענת התובעת כי בטרם הפנייתה לטיפול האורתודונטי, ביצע ד"ר שפינקו השחזה בשיניה הקדמיות, כהכנה לביצוע הכתרים, ולא הרכיב בשיניה כתרים זמניים אלא מבנה אקרילי בלבד. מחדל זה של ד"ר שפינקו גרם, לטענתה, לכך שבמהלך הטיפול האורתודונטי הממושך, התפורר המבנה האקרילי הזמני ובעקבותיו אף נרקבו והתפוררו שיניה. לא זו אף זו, טוענת התובעת כי היה על ד"ר שפינקו לעקוב אחר מצבה ולתחזק את שיניה במהלך הטיפול האורתודונטי. אלמלא המחדל, לא היו שיניה קורסות לאחר התפוררות המבנה האקרילי שהורכב עליהן.

17. לטענת התובעת, ד"ר שפינקו, שקיבל את רישיונו פחות מחודשיים לפני תחילת הטיפול, היה נעדר הניסיון הדרוש לטיפול בה ומן הראוי היה כי יפנה אותה לרופא בעל ידע וניסיון או, למצער, היה עליו להתייעץ ברופא מנוסה יותר בטרם עריכת תכנית הטיפול עבורה. משלא עשה כן , ערך תכנית טיפול שאינה מתאימה לתובעת וגרם להשתלשלות הטיפול הכושל, שכתוצאה ממנו, נותרה התובעת במצב רע ביותר, המצריך היום שיקום מסיבי, יקר ומכאיב.

טענות הנתבעים 1-3